מלאו פרטים ונחזור בהקדם
loading
לכל שאלה חייגו:
03-755522203-7555222

אמהות חד הוריות לא ממצות את זכויותיהן

אמהות חד הוריות לא ממצות את זכויותיהן, ומנגד - גברים שנגנב זרעם עשויים לשלם מזונות מופחתים!

ילדים לא רצויים יוצרים מציאות משפטית מורכבת, שרבים לא ערים לה. לדברי עו"ד יעל שמואלי, בציבור רווחות סברות מופרכות ומיתוסים שגויים, הגורמים לאמהות חד הוריות לא לממש את זכויותיהן המעוגנות בחוק. רוב גברים הטוענים כי זרעם נגנב בעורמה, לא מודעים לאפשרות שבית המשפט יקל עליהם בעשרות אלפי שקלים ואף יותר, בכך שיפסוק להם מזונות מינימליים ובמקרים מסויימים אף פחות מכך  ולא יחייב אותם כלל במימון ההוצאות בחריגות של הילד. רבים מהגברים הללו  מנסים לחמוק ממזונות, ומוצאים את עצמם נרדפים על ידי מוסדות החוק.

עורכת הדין יעל שמואלי, המתמחה בדיני משפחה, סוקרת את המאבק המתרחב סביב ילדים לא רצויים – ומעניקה מספר רב של טיפים ודרכים למיצוי זכויותיהם של הורים משני המינים.

תופעת הילדים הלא רצויים הפכה בשנים האחרונות לבעיה משפטית מורכבת ורחבת היקף. הבעייה לא נוצרת רק עקב לידות ללא נישואין או מחוץ לנישואין, אלא מתרחבת גם כתוצאה מריבוי הסכמי ההורות משותפים הנכרתים בין פרטנרים שחברו יחד להבאת ילד משותף לעולם, אך הסתכסכו לאורך הדרך. החוק בישראל מעניק לאישה בעלות מוחלטת על גופה, ועל כן ילדים לא רצויים, הם ברובם המוחלט של המקרים – לא רצויים על אבותיהם.

ילדים לא רצויים עלולים לבוא לעולם כתוצאה מרומן מחוץ לנישואין, כתוצאה מהונאה, (מה שמכונה "גניבת זרע"), כתוצאה מהסכמות בין ההורים שלא כובדו לאחר הלידה (הסכמים להורות משותפת)כתוצאה מכך מערכת יחסים שאינה בין בני זוג נשואים.

ההורים לא רשאים לפטור את האב ממזונות

לדברי עו"ד שמואלי ישראלים רבים סוברים שהם יכולים להחליט יחדיו, עוד לפני הלידה, כמה ישלם האב מזונות, ולעיתים אף מסכימים על כך שהוא לא יידרש לשלם מאום.לדברי עו"ד שמואלי, אם וכאשר יגיעו הסכמות אלה לבתי המשפט, הן ייפסלו על הסף כלא תקפות. "הזכות למזונות שייכת לקטין, ולא ניתן לשלול אותה ממנו גם אם קיימת הסכמה בין ההורים" אומרת עו"ד שמואלי. לדבריה, גם אם הוסכם בין ההורים שהאב "רק תורם את זרעו" – אם יגיע הסכם שכזה לבית המשפט הוא לא מכובד, ועל האב הביולוגי יוטלו לפחות מזונות מינימאליים.

גנבו לך זרע?  שלם פחות מזונות

חרף כך, שטף לאחרונה גל של פסקי דין בבית המשפט לענייני משפחה, אשר קבעו בין השאר, שכאשר האב הפגין התנגדות ומורת רוח קשה נגד הבאת הילד לעולם, הוא יחוייב אמנם במזונות, אך מזונות המופחתים אפילו מסף המינימום, (שנקבעו על פי הלכת בן עמי) ואשר עומדים כיום על סך של כ 1300 ₪ לחודש.

כמו כן, אותם פסקי דין, פטרו את האב מהשתתפות בהוצאות המיוחדות של הילד לאורך חייו, תשלומים שיכולים להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים.  פסקי דין אלה אמנם לא מחייבים כהלכה, או כפס"ד תקדימי, אך מסמנים מגמה מסויימת המתחזקת והולכת בביתי המשפט לענייני משפחה בישראל.

רישום הילד – לא חייב להיות בהסכמת האב

לדברי עו"ד יעל שמואלי, רישום האבהות על הילד הוא פרט חשוב, בעיקר כשמדובר בילד לא רצוי. רבות מהאמהות לא יודעות כלל כי אין היא צריכות את רשותו של האב על מנת לרשום אותו כאבי הילד בתעודת הלידה. לדבריה, על האם היודעת את זהות האב, לבקש לרשום את שמו בתעודת הלידה כשהיא מתאשפזת ללידה, וזאת גם אם הוא מסרב להיות עימה בקשר, מאיים לא להכיר בילד, ומסרב לרשום את שמו על תעודת הלידה.

אם האב מתנגד לאבהותו, הוא ייאלץ להגיש נגד האם תביעת אבהות, הגורסת שהוא אינו האב, או שהילד אינו רצוי מפני שהובא לעולם בניגוד חמור לרצונו. במידה והאם רשמה את שמו של האב בתעודת, היא תוכל בבוא העת להגיש נגדו תביעת מזונות ביתר קלות, בעוד בירור תביעת האבהות יהיה קל יותר, לעומת המצב בו לא נירשם האב בתעודת הלידה.

עו"ד שמואלי מציינת שאם האם לא רושמת את שמו של האב בתעודת הלידה, ולא מגיעה איתו להסכמות לגבי רישומו כאב לילד במשרד הפנים, היא תצטרך להגיש נגדו תביעת אבהות בהליך מורכב יותר. אם כופר הגבר באבהותו, הוא יוכל לגשת לבדיקת רקמות על חשבונו. לדברי עו"ד יעל שמואלי, לא ניתן לכפות על אדם בישראל לעבור בדיקת רקמות, מפני שהבדיקה היא חודרנית וסותרת את 'חוק יסוד כבוד האדם וחירותו', ועל כן מומלץ ליצור מצב בו הגבר הוא היוזם את הבדיקה לשלילת האבהות, מאשר שהאם דורשת את הבדיקה לאישוש האבהות.

אמהות חד הוריות עלולות לסבול משיהוי ולאבד את זכויותיהן

תביעות מאוחרות למזונות, שלא מוגשות מיד עם לידת התינוק עלולות להיתקל בסירובו של בית המשפט בשל 'שיהוי' – כלומר, בשל המתנה ממושכת של האישה לבוא ולדרוש את זכויות ילדה. במקרים בהם תביעת המזונות מוגשת שנים לאחר הלידה, ובמקרה בו שמו של האב לא רשום על תעודת הלידה, עשוי בית המשפט לפטור את האב מתשלום המזונות בשל התמיהה מדוע האישה נזכרת רק כעת להיטפל אל מי שהיא טוענת שהוא האב. במקרה כזה לא יזדרז בית המשפט להורות על בדיקת רקמות, ועשוי כאמור לדחות את תביעת האישה. על כן רישום שמו של האב בתעודת הלידה, או חתירה לרישומו במשרד הפנים – חיוניים מבחינה ראייתית לאם.

לדברי עו"ד שמואלי, השתרש מיתוס שרבות מהאמהות מאמינות בו, האומר שעומדת שנה לרשות האם על מנת לרשום את הגבר כאבי הילוד, ורק אם הוא מסרב בחלוף השנה, רק אז מותר להגיש נגדו תביעת אבהות.

לדברי עו"ד שמואלי אין הדבר נכון. ניתן לתבוע את האב לאבהות במהלך השנה, ואפילו מיידית לאחר הלידה. אך מאידך, כפי שכבר נאמר, עלולה האם להיקלע לשיהוי, כלומר לתקופת זמן לא מוסברת במהלכה לא עשתה כל צעד לדרישה מהאב להשתתף במזונות הילד, ועל כן היא עלולה להידחות על ידי בית המשפט.

בפועל, אין התיישנות על תביעת אבהות, מפני שגם הילד רשאי להגיש תביעה שכזו כבגיר, ולדרוש את מזונותיו רטרואקטיבית.

בדיקת רקמות – סירוב פועל נגד הסרבן

עו"ד שמואלי מדגישה שהשיקול המרכזי בעד ונגד בדיקת רקמות הוא שיקול הממזרות. ממזר הוא ילד לאישה יהודיה נשואה שהרתה ליהודי שאינו בעלה, או ילד שנולד כתוצאה מגילוי עריות. כאשר נמצא כי ילד ממזר, הוא וילדיו הופכים לפסולי חיתון לדורי דורות, ולמעשה מוצאים הוא ובניו מקהל ישראל.

החוק הישראלי, המודע לבעייה ההלכתית החריפה הזו, מעוניין להימנע מקביעה גורלית שתפגע בילד לאורך חייו, ועל כן, אם קיים סיכוי כי ייקבע בבדיקה, שהילד ממזר, נמנע בית המשפט מלהורות על בדיקת רקמות. כאמור לא ניתן לכפות בדיקת רקמות על אדם בישראל, אך לדברי עו"ד שמואלי, בית המשפט אינו זקוק לבדיקת רקמות על מנת לקבוע כי הגבר הנתבע הוא אכן האב. אם הגבר מסרב לערוך בדיקת רקמות, הדבר יהווה ראייה כבדת משקל לאבהותו, ואז ייטה לרוב בית המשפט להכיר בו כאב למרות חוסר הוודאות, ויוציא פסק דין הצהרתי שהילד מעתה ואילך ייחשב כבנו. פסק הדין הזה מכובד על ידי כל מוסדות המדינה.

תביעת מזונות איננה מחסום מפני ערעור על אבהות

רבים מהאבות סוברים שכאשר מוגשת נגדם תביעת מזונות, הם חייבים להגיב עליה, ולא יכולים לערער יותר על אבהותם. לדברי עו"ד שמואלי מדובר בטעות, מפני שגבר שהוגשה נגדו תביעת מזונות,  רשאי להגיש לבית המשפט תביעת אבהות, במסגרתה יתכחש לאבהותו. במקרה שכזה תביעת המזונות תוקפא, ועד אשר יתברר העניין, לא יחוייב הגבר במזונות. הדבר חשוב עבור אותם אבות הסוברים שהזמן עשוי לפעול לטובתם, זאת מפני שהליך בירור האבהות איננו הליך קצר. אך לאחר שנקבע כי הגבר הנתבע הוא אכן האב, הוא ייאלץ בכל מקרה לשלם מזונות לילדיו, מהמועד בו הגישה נגדו האישה את תביעתה למזונות.

יעל שמואלי, עורכת דין ותיקה ומוכרת, מתמחה בדיני משפחה, גירושין, יישוב מחלוקות בין זוגות גרושים בסכסוכי משמורת ומזונות, כריתת הסכמי ממון, סכסוכי ירושה, צוואות, מינויי אפוטרופוס ועוד.

לקבלת יעוץ, השאירו כאן פרטים

loading