האישה הסתירה מבעלה את סכסוך הגירושין

אישה פתחה בסכסוך גירושין כנגד בעלה בבית המשפט לענייני משפחה, ואף ניהלה חמישה דיונים על עניינים שונים, זאת בלא שהבעל הופיע לדיונים, ובלא שידע כלל שהם מתגרשים. האישה הסתירה גם מבית המשפט את העובדה שלא דאגה ליידע את בעלה על פתיחת ההליכים נגדו. על פי חוק, על צד הפותח בהליכים משפטיים, להודיע על כך לצד שכנגד בתוך 15 ימים ממועד פתיחת ההליך.

הפרשה החלה כאשר הבעל, השוהה בארה"ב, שיתף את אשתו ברצונו להתגרש ממנה, וזאת לאחר שהבין כי היא בוגדת בו.היות שהבעל שוהה בחו"ל במהלך רוב השנה, והאישה מתגוררת בארץ, הצליחה האישה לפתוח בהליכי גירושין חשאיים, וזאת ככל הנראה על מנת לנצח במירוץ הסמכויות, ולקבע את הדיונים בסכסוך הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה, המתחשב יותר, על פי הדעה הרווחת, בזכויות נשים מתגרשות, לעומת הכרעותיו של בית הדין הרבני.

למרבה האירוניה, הבעל הגיש אף הוא תביעת גירושין כנגד אישתו, בבית הדין הרבני, אך זאת רק לאחר 9 חודשים מהגשת תביעתה של אשתו. הוא לעומתה הקדים למסור את המסמכים לידיה, ועל כן נודע לה על תביעתו, עוד בטרם נודע לו על תביעתה.

כעת טוענת פרקליטתו, עו"ד יעל שמואלי, כי מועד המסירה הוא זה שקובע את מירוץ הסמכויות ולא מועד פתיחת ההליך, ועצם ניהול התביעה באופן חשאי, תוך הסתרת עובדות חשובות מבית המשפט, הינה פעולה הסותרת קשות את חובת תום הלב הנדרשת בחוק.

עו"ד שמואלי הגישה בקשה לנהל את הדיון בבית הדין הרבני, בקשה שנדחתה על ידי בית המשפט לדיני משפחה. עו"ד שמואלי מיהרה להגיש ערעור על החלטה זו, וכתוצאה מבקשתה, כל ההליכים בתיק הוקפאו עד לקבלת ההכרעה בסוגיה המשפטית והמעניינת, בבית המשפט המחוזי.

מה  יותר משמעותי לניהול תיק גירושין - מועד פתיחתו, או מועד מסירתו לצד שכנגד? בשאלה משפטית זו מתחבט בימים אלה בית המשפט המחוזי בתל אביב – ביושבו כבית משפט לערעורים. הסוגיה עלתה על הפרק עקב ניהול משפט גירושין חשאי, שהוסתר מהבעל על ידי אשתו. העובדה שהבעל כלל איננו יודע על הליך גירושין , וזו גם הסיבה שהוא איננו מופיע לדיונים הנוגעים לו, הוסתרה אף היא מבית המשפט.

לדברי עו"ד יעל שמואלי, המייצגת את הבעל המתגרש, הדבר אפשר לאישה להמשיך וליהנות, לכאורה, מרמת חיים גבוהה בצל הכנסות בעלה, תוך שהיא "תופסת" תור בערכה המשפטית המועדפת עליה – בית המשפט לענייני משפחה. לדברי עו"ד שמואלי, אי-מסירה ממושכת של מסמכי הגירושין, תוך הסתרת עובדה זו מבית המשפט, לא עומדת בתנאי תום הלב וכנות הגשת התביעה - הנדרשים בחוק, ועשויה להביא למחיקת התביעה.

לדבריה, אילולא הייתה יוזמת האישה דיונים לאורך כל התקופה, התיק היה נגנז, ועל מנת להמשיך את ההתנהלות ההליכים, היא יזמה כאמור 5 דיונים שהתנהלו במעמד צד אחד, כשבית המשפט מאמין שהבעל, חרף ידיעתו על התנהלות ההליך – בוחר שלא להתייצב אל הדיונים.

מצד שני, הגישה עו"ד יעל שמואלי, המייצגת את הבעל, תביעה לבית הדין הרבני בשמו של הבעל, למתן גט. את הבקשה לגט כרכה עו"ד שמואלי עם סוגיות המזונות והרכוש, וכך נפתח למעשה הליך גירושין מלא כנגד האישה בבית הדין הרבני.  עו"ד שמואלי דאגה כי המסמכים על פתיחת ההליך יוגשו לאישה – במועד וכחוק, והקדימה בכך את פרקליטי האישה, שאיחרו במסירה.

עו"ד שמואלי טוענת כי מעשיי האישה מוטעים מיסודם, וכי מרוץ הסמכויות לא נקבע עם פתיחת ההליך, אלא במועד  המצאתו כדין לצד הנתבע. לטענתה, כבר נכתבו החלטות לא מעטות שדנו במקרים דומים בהם נעשה שיהוי ניכר בהודעה על פתיחת ההליכים, דבר שהביא למחיקת ההליך בשל העדר תום לב.

בית המשפט לענייני משפחה קבע: העניין כן בסמכותנו

למרות השיהוי הניכר בהמצאת כתבי התביעה על ידי האישה, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע בכל זאת, כי למרות שהוטעה, נתונה לו הסמכות לדון בתביעת המזונות והרכוש אותן הגישה האישה. על החלטה זו הוגש ע"י עו"ד שמואלי כאמור ערעור לביהמ"ש המחוזי. ביהמ"ש לדיני משפחה קיבל באופן נדיר את בקשתה של  עו"ד שמואלי המייצגת הבעל, לעכב את הדיון וההליכים שאמורים להתנהל בפניו, עד לקבלת ההחלטה בערעור.

יעל שמואלי, עורכת דין ותיקה ומוכרת, מתמחה בדיני משפחה, גירושין, יישוב מחלוקות בין זוגות גרושים בסכסוכי משמורת ומזונות, כריתת הסכמי ממון, סכסוכי ירושה, צוואות, מינויי אפוטרופוס ועוד.