תביעת רכוש במהלך הליך גירושין

הבעל טוען שגר עם אשתו, אך לא חי איתה  - ועל כן לא מגיע לה שקל מהרכוש שצבר.

תביעת רכוש מעניינת, במסגרת הליך גירושין, נדונה בימים אלה בבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ. האישה הגישה תביעה לקבל לידיה מחצית מרכוש בעלה, בהסתמכה על חוק יחסי ממון, הקובע שהרכוש שנצבר על ידי בני זוג במהלך חייהם המשותפים יחולק שווה בשווה בין שניהם, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם ממון ביניהם.

להגנתו, טען הבעל כי , למרות שגר עם אשתו באותו בית לאורך שנים, הם נהגו בהפרדה רכושית מוחלטת: ניהלו חשבונות בנק נפרדים, קיימו מעגלי חברים שונים בתכלית, נסעו לחו"ל כל אחד בגפו או עם חבריו, ונטלו חלק בשמחות משפחתיות וחגים בנפרד. גם כאשר ביקשה האישה להרות לבעלה בשנית, הוא סירב, והיה מוכן לאפשר זאת רק בהפרייה חוץ גופית מזרעו.

עו"ד יעל שמואלי, המייצגת את הבעל, טוענת שכאשר חיי הנישואין אינם תקינים, וכאשר בני הזוג נוהגים בהפרדה רכושית מוחלטת לאורך השנים, כדוגמת מקרה זה, בני הזוג אינם מחוייבים בחלוקה שווה של הרכוש ביניהם באופן אוטמטי ואין לכפות זאת עליהם.

לפני מספר חודשים הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן מאבק גירושין מיוחד במינו. בני הזוג המתגרשים, מתגוררים בשפלה, והיו נשואים זה לזו  במשך 24 שנה. לאחרונה הגישה האישה תביעה לחלוקת רכוש נגד הבעל, אך נתקלה בנימוק הגנה נדיר, בו נקטה עורכת דינו של הבעל – עו"ד יעל שמואלי.

לדברי עו"ד יעל שמואלי, חוק יחסי ממון קובע אמנם שבני זוג יתחלקו ברכוש אותו צבר כל אחד מהם בתקופה בה חיו בשיתוף, אך כאשר בני הזוג אינם חיים בשיתוף, ואפילו אם נישאו כדת וכדין, אין חוק יחסי ממון כופה עליהם חלוקת רכוש שכזו באופן אוטומטי.

לדברי עו"ד יעל שמואלי, בית המשפט בוחן את חזקת השיתוף בין בני זוג על פי שיקלול של מספר קריטריונים מוסכמים, וביניהם: ניהול חשבונות בנק משותפים, חיים בדירה משותפת, בילויים משותפים, חלוקת תפקידים בתא המשפחתי המשותף, גידול ילדים במשותף ועוד.

לדברי עו"ד שמואלי, במקרה הנדון, בני הזוג אמנם נישאו, ואף הביאו אי אז לפני כ-20 שנה ילד אחד משותף לעולם, אך מאז פסק השיתוף ביניהם, ולאורך עיקר שנות נישואיהם, ניהלו בני הזוג חיים עצמאיים ונפרדים לחלוטין, הסותרים באופן מוחלט את חזקת השיתוף.

בני הזוג ניהלו חשבונות בנק נפרדים, אליו הזרימו את הכנסותיהם האישיות, כשכל אחד מהם נשא בהוצאותיו הכספיות בנפרד. כל אחד מהם אחז במעגל חברים נפרד לחלוטין. הם נהגו לנסוע בנפרד לחו"ל, לקחת חופשות נפרדות, ואפילו את החגים והאירועים המשפחתיים בילו כל אחד במעגלו הפרטי. כל אחד מהם נהג לישון בחדר שינה משל עצמו, ולמעשה, נהגו זה בזה כשותפים לדירה, בעוד שנישואיהם נותרו כאות מתה –  על הנייר בלבד.

היחסים בין בני הזוג

היחסים ביניהם היו כה צוננים וקורקטיים, עד שכאשר ביקשה האישה להרות בשנית לגבר, זה נעתר לרצונה רק בתנאי שהדבר ייעשה בהפריה חוץ גופית. ולוא רק שלא לבוא עימה במגע גופני. האישה, לא הרתה בסופו של דבר.

לדברי עו"ד שמואלי, טוען הבעל, שלא רק שאישתו לא צברה איתו רכוש משותף, אלא אף גרמה להכשלתו במקום עבודתו, ופגעה קשות בהכנסתו. לדברי עו"ד שמואלי, חזקת השיתוף עליה מושתתת החלוקה בחוק יחסי ממון נבנית בצל חיי נישואין תקינים, גם אם התקינות הנדרשת היא ברמה נמוכה מאד.

אם חיי הנישואין אינם תקינים, כדוגמת המקרה הזה, בני הזוג לא מחוייבים בחלוקה שווה של הרכוש ביניהם, ובעבר כבר פסקו ביתי משפט בסוגיות דומות, לטובת הטוענים לאי שיתוף בנכסים שצבר כל אחד מבני הזוג בתקופת הנישואין (ראה תמ"ש 48690/07 פסק דינה של כב' השופטת טובה סיוון, בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן).

בכתב ההגנה אותו הגישה בשם הבעל לבית המשפט לענייני משפחה, מפרטת עו"ד שמואלי את חייהם הנפרדים אותם ניהלו בני הזוג, ומבקשת מבית המשפט להימנע מלפסוק על חלוקת רכוש שווה.

לדבריה, הבית אמנם משותף לשניים, מפני שהם גרו בו לאורך השנים, אך שאר הנכסים שצבר הבעל, כמו חסכונות, זכויות פנסיוניות, קופו תגמל, מענקים כספיים וכיוצב' – לא נצברו במאמץ משותף  – ועל כן לאישה אין בהן חלק.

יעל שמואלי, עורכת דין ותיקה ומוכרת, מתמחה בדיני משפחה, גירושין, יישוב מחלוקות בין זוגות גרושים בסכסוכי משמורת ומזונות, כריתת הסכמי ממון, סכסוכי ירושה, צוואות, מינויי אפוטרופוס ועוד.