מיתוסים בנושא מזונות

מומחים לדיני משפחה: גרושות מתרוששות בגלל הסדרי מזונות לוקים 

על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, כרבע מהגרושות בישראל נמצאות מתחת לקו העוני, וכ- 23 אלף מהן פנו בשנים האחרונות למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבלת קצבת מזונות עקב חסרון כיס. עורכת הדין יעל שמואלי, המתמחה בדיני משפחה וגירושין, טוענת שהרגע המשמעותי ביותר בחייהן של רוב הגרושות מתרחש בדיון על גובה המזונות לילדיהן, רגע שעשוי להכריע לא רק את עתידן הכלכלי, אלא גם את עתיד ילדיהן.

"גרושות רבות כלל לא מודעות לזכויות העומדות לרשותן ערב גירושיהן, ובשל בורותן והייעוץ השגוי לו חלקן זוכות, הן עלולות לעמוד בפני הוצאות כבדות של ילדיהן, שעלולות להסתכם בעשרות אלפי שקלים לאורך השנים" אומרת עו"ד שמואלי. לדבריה, הדרישה המאוחרת לעדכן את המזונות שנפסקו להן על ידי בית המשפט, לאחר שאלה נמצאו לא תואמים את צרכי הילדים, הינה דרישה מורכבת ולא זולה, שידן של רוב הגרושות אינה משגת לעמוד בעלותה.

להדגמת דבריה מציינת עו"ד שמואלי שרוב הגרושות לא דואגות להצמדת את גובה המזונות למדד יוקר המחייה (שעלול לזנק במאות אחוזים ויותר לאורך 20 שנה), לא דורשות מבית המשפט להטיל על האב לשאת במחצית מההוצאות הרפואיות המיוחדות של הילדים, נושאות לבדן בעלויות המטפלות והשמרטפים לילדיהן, וזה ממש עוד לא הכל. הנה מספר נקודות שמומלץ לנשים להכליל בהסדרי המזונות לילדיהן, שעלולים לקבוע את עתידם הכלכלי.

הצמדת המזונות למדד

לדברי עו"ד יעל שמואלי, נשים מתגרשות רבות כלל לא מודעות לסכנה כי קצבתן תישחק לאורך החיים. בעשורים האחרונים נהנתה ישראל ממדד מחירים לצרכן חד ספרתי ונמוך, אך גם מדד נמוך שכזה עלול לשחוק את קצבת מזונות ילדים במאות שקלים לאורך שנים, קל וחומר מדדים גבוהים ורצופים. לדברי עו"ד שמואלי, האינפלציה המרימה את ראשה בעולם ובישראל, עלולה להכות בעשרות אלפי גרושות שלא טרחו להצמיד את גובה המזונות למדד. עתה, על מנת לעדכן את מזונותיהן, ייאלצו לפנות האמהות בשנית אל בית המשפט, לעמוד בעלויות נלוות, מבלי לדעת האם הן תזכנה למילוי בקשתן. לדברי עו"ד שמואלי, אם האינפלציה תרים את ראשה, כפי שהדבר מסתמן באחרונה, צפוי גל של תביעות נשים לעדכון המזונות לילדיהן.

לדבריה, מומלץ לחזות את פני העתיד, ולהכליל בהסכם הגירושין סעיף המחייב עדכון המזונות בכל חודש או בכל תקופה, בצמוד למדד המחירים המתפרסם. לדבריה, מומלץ גם לסייג שההצמדה הזו לא תחול אם המדד יהיה שלילי.

הוצאות חריגות – האם צריכה לשלם על פי רוב פחות ממחציתן

לדברי עו"ד שמואלי, רוב עורכי הדין לא ישכחו להכליל את ההוצאות הרפואיות והחינוכיות המיוחדות של הילדים בהסכם הגירושין, כהוצאה שעל שני ההורים לשאת בה במשותף. אך לדבריה, רבים מעורכי הדין מחלקים את ההוצאות הללו שווה בשווה בין בני הזוג, תוך התעלמות או חוסר ידע של החוק הכתוב. גרוע מכך, זוגות לא מעטים מגיעים להסדרים מוסדרים למחצה, מחוץ לבית המשפט, הסכמים שמקבלים תוקף של פסק דין, אך לא תמיד מבטאים את מלוא הזכויות המוקנות לאם בחוק.

לדברי עו"ד שמואלי, תשלום ההוצאות הרפואיות החריגות (טיפולי שיניים, חוות דעת פסיכולוגית, פסיכולוג ועוד) עלול להגיע לאלפי שקלים בשנה. רבות מהאמהות תתקשנה לשאת בהוצאות הללו לבדן, ואפילו בחציין. כתוצאה מכך, עלולה האם להיקרע בין הצורך לממן את הוצאותיהם החריגות של ילדיה, לבין מגבלתה התקציבית.

לדברי עו"ד שמואלי, להבדיל מהוצאות דיור או חינוך הכלולות בסכום המזונות ומוטלות על האב בלבד, ולהבדיל מחלוקת הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג, המחולק שווה בשווה בין שניהם, החוק מתייחס אחרת לגמרי אל ההוצאות חריגות.

בהוצאות אלה נדרש כל צד לשלם על פי יכולותיו הכלכליות, ועל כן, אם האב משתכר יותר מהאם (מה שקורה ברוב המקרים), ניתן לדרוש מבית המשפט כי הוא גם יישא ביותר ממחצית ההוצאות הללו.

השתתפות בהוצאות מטפלת

לדברי עו"ד יעל שמואלי, נשים צעירות רבות, המטופלות בילדים רכים, מוצאות את עצמן לפתע בדילמה קשה, בין המשך השתייכות לעולם העבודה, לבין גידול ילדיהן. במקרים רבים, ההוצאות על מטפלת לילדים, שתאפשר לאם לצאת לעבודה, הוצאה כלל לא מבוטלת לזוג נשוי, פשוט גדולה על אישה גרושה, והיא לא מסוגלת לעמוד בה. כתוצאה מכך אמהות רבות נפלטות משוק העבודה, ועלולות לשקוע במצב כלכלי קשה וחסר מוצא.

לדברי עו"ד יעל שמואלי, אמהות רבות כלל לא מודעות לכך שהן זכאיות להוספת רכיב הנקרא 'דמי טיפול', המתווסף אל תשלום המזונות לילדים בגילאים 4-6,. סעיף הבא לכסות את עלות המטפלת בילדים, שהאישה נאלצת לשכור, על מנת להמשיך בעבודתה. לדברי עו"ד שמואלי, מדובר ברכיב שעלותו גבוהה, שעשוי להסתכם בעשרות אלפי שקלים לאורך השנים הראשונות של הגירושין, ואשר יכול לסייע רבות לאם לגדל את ילדיה בגיל הקשה הזה, בו הילדים אינם עצמאיים וזקוקים להשגחה מתמדת.

שלילת מזונות מילד מורד – מיתוס שגוי

לדברי עו"ד שמואלי, בעקבות סכסוך הגירושין, הופכים ילדים רבים לעוינים את אביהם, ומסרבים להיפגש עמו. רבים מהאבות (והאמהות) סוברים שבמקרה שכזה תעמוד לצד האב הלכת הבן המורד, שתאפשר לו להימנע מתשלום מזונות, אם הילדים עוינים אותו.

לדברי עו"ד שמואלי,  גרושים רבים לא מודעים לכך שהלכת הבן המורד הלקוחה מהתורה, לא מקובלת על בתי המשפט לענייני משפחה, ומכובדת רק בין כתליו של בית הדין הרבני.

רבים מהם גם לא מודעים לכך שלאחר שהוסדרו הגט, ענייני הרכוש, המזונות והמשמורת, אפילו אם נתקבלו כולם בבית הדין הרבני, לא יחזרו יותר אל בין כתליו. כל סכסוך עתידי בתחום המשפחה יידון בסמכותו הבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה, כך שגם אם הילדים ינהגו כמורדים, סביר להניח שהאבות לא יוכלו ליהנות מהגנתה של הלכת הבן המורד.

לדברי עו"ד שמואלי, רק כאשר עדיין לא ניתן גט, וסכסוך הגירושין עדיין לא הגיע לכדי הסכם, ורק כאשר התנהגות הילדים יכולה להיראות כהתנהגות מורדת, יכול האב לפנות אל בית הדין, ולדרוש שיכריז על ילדיו כ"בנים מורדים", ורק אז עשוי בית הדין להורות לילדים  לחדש את הקשר עם אביהם ולכבדו, תוך עיכוב תשלום המזונות. הכרעות אלה של בית הדין ניתנות מתוך הסברה שהאם היא שאחראית לעוינותם הזמנית של הילדים כלפי אביהם מפרנסם, והיות ועיכוב המזונות כואב בכיסה, היא תפעל במלוא המרץ על מנת לחדש את הקשר בין האב לילדיו.

מחצית מזונות קטין מבוגר מוטלים על האם

לדברי עו"ד שמואלי, הבורות לא משרתת רק את האבות הגרושים, אלא גם רבות מהאמהות. הגרושות. לדבריה אבות רבים לא מודעים לכך שהחל מגיל 16 על האם לשאת במחצית ממזונות הקטין, וזאת ככול שהכנסתה מאפשרת לה. לדבריה, המתגרשים המודעים לסעיף הזה בחוק המזונות, רשאים להכליל את עדכון המזונות הזה כבר בהסכם המזונות הראשון, ובכך לחסוך מעצמם את הצורך לפנות שוב לבית המשפט עם הגעת הילד לבגרות.

בנקודה זו מציינת עו"ד שמואלי, כי הגרושה לא תחוייב במחצית מזונות הילד הבוגר, אלא רק אם מצבה הכלכלי יאפשר לה לשאת בהם.

מזונות – לא רק ל-18 שנה

עו"ד יעל שמואלי מדגישה שקביעת מזונות היא החלטה צופה פני עתיד, ועל כן מומלץ להכליל בה את כמה שיותר תרחישים עתידיים, על מנת שלא להיאלץ להיזעק שוב אל בית המשפט על מנת לסתום חורים ופרצות בעתיד. כל פנייה כזו אל בית המשפט עולה בממון ובזמן.

הדבר בולט למשל בכל נושא הגיוס לצה"ל. אלפי בני נוער דוחים את שירותם הצבאי מסיבות שונות ומגוונות, רובם אגב, בתיאום עם רשויות המדינה. לדברי עו" שמואלי, הוריהם ניצבים בפני תרחיש שאיש לא הכינם אליו, כאשר הם אמורים להמשיך ולשאת במלוא ההוצאות של ילדם הבוגר, אך המזונות מצטמצמים לפתע, או אפילו פוסקים.

לדבריה, הורים גרושים רבים סוברים שמזונות ניתנים רק עד גיל 18, ואז יהנו הילדים רק מהמזונות החלקיים בשל התגייסם לשירות סדיר בצה"ל. לדבריה, רבים מהגרושים כלל לא מודעים לכך שהילדים שלא גויסו בגיל 18 זכאים להמשך קבלת קצבת המזונות המלאה עד גיוסם או עד הגיעם לגיל 21.

הוצאה לא צפויה כזו יכולה להסתכם בעשרות אלפי שקלים, וכל אחד מהצדדים עלול להיות מופתע ממנה, אם לא דאג להכלילה מראש בהסכם גירושין.

יעל שמואלי, עורכת דין ותיקה ומוכרת, מתמחה בדיני משפחה, גירושין, יישוב מחלוקות בין זוגות גרושים בסכסוכי משמורת ומזונות, כריתת הסכמי ממון, סכסוכי ירושה, צוואות, מינויי אפוטרופוס ועוד.